כיצד שינוי המערכת המשפטית של מדינה יכול להשפיע על דירוג האשראי שלה

הגבלת הדמוקרטיה עלולה להוביל לאי יציבות פוליטית, שבתורה עלולה לשבש את כלכלת המדינה ולהפחית את אמון המשקיעים. הדבר עלול לגרום לירידה בהשקעות ובצמיחה הכלכלית, מה שעלול להוביל הגדלת הגירעון הממשלתי וקושי של המדינה להחזיר את התחייבויות החוב שלה. כתוצאה מכך, סוכנויות דירוג האשראי עלולות להוריד את דירוג האשראי של המדינה, מה שיקשה על המדינה ללוות כסף בעתיד,

בנתיים מבחינת כלכלת ישראל והבורסה לשוק ההון חוקים משלו ואינו מראה סימני חשש אלא בדיוק להפך: מתחילת השנה (נכון ל10.2.2023) - מדד ת"א 90 - 3.10%+, ת"א 125 - 1.52%, ת"א פננסיים - 3.56%, תל בונד 20 - 2.07%, תל בונד 40 - 1.66%, מדד אג"ח ממשלתי צמוד - 2.14%, מדד אג"ח ממשלתי שקלי - 1.45%

בשנים האחרונות ראינו כמה מדינות מבצעות שינויים דרסטיים במערכות המשפט שלהן, לרוב במטרה להגביל את הדמוקרטיה ולרכז את הכוח. אבל מה זה אומר על היציבות הפיננסית של מדינה?

במקרה זה, התשובה טמונה בדירוג האשראי שלה.

דירוג אשראי הוא ציון שניתן על ידי סוכנויות דירוג כמו מודי'ס ו-S&P Global כדי להעריך את יכולתה של מדינה להחזיר את חובה. דירוג האשראי עונה על הדבר הבא: מה הסיכוי שהממשלה הספציפית תדע לעמוד בחובות שלה? ככל שדירוג האשראי גבוה יותר, כך הסיכוי שלכם לראות את הכסף בחזרה גבוה יותר וככל שהדירוג נמוך יותר, כך הסיכון שניקח גבוה יותר. גם הריבית על ההלוואה תהיה גבוהה יותר ככל שהסיכון יגדל. דירוג אשראי גבוה מקל על משקיעים להלוות להם כסף וגם מקטין את שיעור הריבית שאותן ממשלות יצטרכו לשלם על החובות שלהם.

כאשר מדינה מבצעת שינויים במערכת המשפט שלה שמערערים את שלטון החוק ומגבילים את האיזונים והבלמים הדמוקרטיים, מהלך שכזה משדר אות ברור למשקיעים ולעולם הפיננסי שיציבותה הפיננסית נמצאת בסיכון. לכן, דירוג האשראי שלה עלול להיפגע.

בוא נצלול לעומק 🤿, ב2011 דירוג האשראי של ארצות הברית הורד מ-AAA ל-AA+ על ידי S&P.

הורדת הדירוג נבעה מחששות מיכולתה של ממשלת ארה"ב לנהל את החוב והגירעונות שלה, וכמובן קשיים פוליטיים בממשלת ארה"ב ואי הסכמות בקונגרס להסכים על תוכנית ארוכת טווח לצמצום הגירעון.

בפעם הראשונה ארה"ב "איבדה" את הדירוג AAA.

בשבוע הראשון מדד הדאו ג'ונס ירד ב-5.6% ומדד הS&P500 ירד ב10.9%.

ביצועי הS&P500 בשנת 2011 - 0%, שנת 2012 - 13.41% ובשנת 2013 - 29.6%.

ביצועי הדאו ג'ונס ב2011 - 5.53%, שנת 2012 - 7.26% ובשנת 2013 - 26.5%.

להלן מספר השלכות בעקבות הורדת דירוג האשראי:

1. התייקרות בעלויות האשראי: אחת ההשלכות העיקריות של דירוג אשראי נמוך יותר היא עלייה בעלויות האשראי. המשמעות היא שהמדינה נאלצת לשלם ריביות גבוהות יותר על החוב שלה, מה שהגדיל את נטל החוב הכולל שלה ועלול להפחית את היכולתה להשקיע בכלכלה.

2. ירידה באמון המשקיעים: בשני המקרים הורדת דירוג האשראי הובילה גם לירידה באמון המשקיעים, דבר המשפיעה לרעה על הכלכלה. משקיעים נוטים להיות זהירים יותר בהשקעה במדינות בעלות דירוג אשראי נמוך יותר, מה שיכול להפחית את כמות ההשקעות הזרות במדינה.

3. השפעה שלילית על המטבע: דירוג אשראי נמוך יותר יכול להשפיע לרעה גם על המטבע של מדינה, מה שהופך אותו לפחות בעל ערך ביחס למטבעות אחרים. זה עלול לייקר את עלות היבוא ולהפחית את התחרותיות של היצוא, מה שעלול להשפיע לרעה על כלכלת המדינה.

4. תפיסה שהסיכון מוגבר: דירוג אשראי נמוך יותר גם מגביר את הסיכון הנתפס הקשור בהשקעה במדינה, מה שיכול להפחית עוד יותר את הביקוש להשקעות בשוק המניות המקומי.

5. תנודתיות: הירידה באמון המשקיעים והעלייה בסיכון הנתפס עלולות להוביל לתנודתיות מוגברת בשוק המניות, מכיוון שלמשקיעים יש סיכוי גבוה יותר למכור את המניות שלהם בתגובה לחדשות שליליות או לאירועי שוק.

6. צמיחה כלכלית איטית יותר: השילוב של עלויות אשראי גבוהות יותר, ירידה באמון המשקיעים, מטבע חלש, השקעה פחותה בבורסה ותנודתיות גבוהה יותר יכולים לתרום להאטה בצמיחה כלכלית. זה יכול להקשות על המדינה להתמודד עם אתגרים ולשמור על יציבות בטווח הארוך.

עם זאת, לא רק שינויים במערכת המשפטית של מדינה יכולים להשפיע על דירוג האשראי שלה. גורמים אחרים, כמו חוסר יציבות פוליטית, סערה כלכלית ואסונות טבע יכולים גם הם להשפיע לרעה. אבל כשמדינה משנה את מערכת המשפט שלה באופן שפוגע במוסדות דמוקרטיים, היא משדרת איתות חזק לעולם הפיננסי שיציבותה הפיננסית נמצאת בסיכון, ולכך יכולות להיות השלכות חמורות על דירוג האשראי שלה.

למעשה, שינויים במערכת המשפט של מדינה יכולה להיות השפעות מרחיקות לכת על היציבות הפיננסית שלה, כפי שהוכיחה ההשפעה על דירוג האשראי בהונגריה ובפולין. כתוצאה מכך, חשוב למדינות לשקול את ההשלכות ארוכות הטווח של מעשיהן, ולשמור על מחויבות חזקה לשלטון החוק ולמוסדות דמוקרטיים. עקרונות אלה לא רק מגנים על הזכויות והחירויות של האזרחים, אלא הם גם מבטיחים שמדינה תישאר יציבה כלכלית ומסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה.

ולסיכום, בשבועות האחרונים, לאור רפורמת בתי המשפט והממשלה המתהווה, אנו חוזים באינספור מחאות- מחאת הנשים, מחאת המילואימניקים, הפגנות הסטודנטים, מחאת ההייטקיסטים, דיפלומטים בכירים ועוד

רבבות שיוצאים להפגין כולם, למען מטרה ואמירה משותפת.

ככל שהמחאה מגיעה מיותר אזרחים, בעלי רקעים שונים דיעות שונות, קהילות שונות, מעמדות שונים- כך משתרשת ההבנה שהגבלת הדמוקרטיה היא פעולה שיש בצידה התנגדות אזרחית שהיא בגדר קוזצנזוס.

ללא קשר לשמאל או ימין, שחור או לבן, גבר או אשה. אלו כל צבעי הקשת🌈 .

כשיש מגוון שכזה אין כאן פוליטיקה, רק אנשים שאכפת להם מהחופש והדמוקרטיה ורוצים שקולם ישמע, גם אם יהיו השלכות ישירות על שוק ההון, הבורסה יודעת איך להתשאושש ממשברים.

וכפי שראינו ב2011 ועד היום להורדת הדירוג של ארה"ב לא הייתה השפעה משמעותית על שוק אג"ח ארה"ב, שכן הביקוש לאג"ח ממשלת ארה"ב נותר חזק, גם שוק המניות התאושש במהירות ובטווח הארוך יותר, ארה"ב הצליחה לשמור על מעמדה כמקלט בטוח למשקיעים, ושוק המניות והכלכלה התאוששו בסופו של דבר.

"התאוששות הבורסה לאחר משברים: מדריך מקיף."

בתקופה הנוכחית חשוב להיערך בהתאם, לבדיקה פיננסית מקיפה ללא עלות ובדיקת התאמה - לחצו כאן